פסק-דין בתיק ת"ק 50488-02-12

הקדמה

בפניי תביעה כספית שהוגשה בבית המשפט לתביעות קטנות, במסגרתה ביקשו התובעים, לחייב את הנתבעת, בתשלום הסך של 11,672 ש"ח.

טענות התובעים

1.                   לטענת התובעים, בחודש 09/2010 ביטחו את רכבם מס' רישוי 21-512-51 (להלן: "הרכב") בפוליסה ביטוח של הנתבעת, כאשר עם עריכת הצעת הביטוח, לא נדרשו לציין את מספר הבעלים הקודמים של הרכב, מס' קילומטראז', ובאם הרכב היה בבעלות חברה ו/או ליסינג.

2.                   הוסיפו התובעים וטענו כי, עקב תאונת דרכים מיום 22.12.11 הוכרז הרכב כ - "אובדן כללי". בחוות דעת השמאי צוין כי הפיצוי בגין התאונה הינו לאחר הורדת 22% בשל היות הרכב "ליסינג" ועוד 8% בשל מס' בעלים קודמים, כאשר בסופו של יום פחת הפיצוי בסך של  10,672 ש"ח. 

3.                   משביקש לברר עניין זה מול הסוכן של הנתבעת, נאמר לו כי החישוב נעשה על בסיס מחירון "לוי יצחק", ומחיר הרכב נקבע בהתאם לאישורה של הנתבעת, כאשר כל פניותיו לאחרונה לבירור העניין, לא צלחו.

4.                   התובעים מבקשים לחייב את הנתבעת בתשלום הסך של  10,672 ש"ח, בצירוף הוצאות ואגרת משפט בסך של 1,000 ש"ח, ובסה"כ בסכום של 11,672 ש"ח.

תגובת הנתבעת

5.                   מנגד, טענה הנתבעת כי בעקבות תאונת דרכים מיום 21.12.11 בה ניזוק הרכב, הוזמן ע"י התובעים שמאי מרשימת שמאי הנתבעת, שקבע לרכב "אובדן כללי" (להלן: "טוטלוס"), ובגין כך פיצתה הנתבעת את התובעים בסך של 29,328 ש"ח, וזאת לאחר חישוב הפרמטרים המשפיעים על תחשיב ערך הרכב.

6.                   הוסיפה הנתבעת וטענה כי, מבירור עברו של הרכב עולה כי היה בעברו רכב ליסינג, היה מעורב בתאונת דרכים קודמת, וכן הינו יד שישית, ובהתאם לכך חושב שווי הרכב, כאשר ממחיר הבסיס המופיע במחירון, הופחתו הפרמטרים הנ"ל.

7.                   עוד טענה הנתבעת כי, תשלומי הביטוח אינם מחושבים לפי ערך הרכב, אלא בתאם לקוד דגם הרכב, ועל כן אין סיבה לברר את הנתונים הנ"ל ביום עריכת הביטוח, מאחר ואין להם משמעות בקביעת הפרמיה, כאשר משמעותם הינה בתשלום תגמולי הביטוח במקרה של טוטלוס ו/או גניבה.

8.                   הנתבעת מבקשת להורות על דחיית התביעה, תוך חיוב בהוצאות משפט.

דיון ומסקנות

9.                    ביום 12.11.12 התקיים דיון בפניי, בנוכחות התובע 1, ונציג הנתבעת מר מוטי כהן (להלן: "הנציג"). 

10.               בעדותו בפניי חזר התובע 2 על טענתו כי לא יידעה אותו הנתבעת ו/או מי מטעמה, בעניין השפעת מספר הבעלים הקודם של הרכב, ו/או היותו רכב ליסינג, על המחיר שיתקבל, על אף חובתה לעשות כן (עמ' 1 ש' 17-23). בחקירתו הנגדית, ציין התובע 1 כי עיין בפוליסה החדשה (עמ' 2 ש' 24-25), אותה קיבל כעבור שבוע (עמ'  2 ש' 29).

11.               עיון בדף מס' 3 להצעת הפוליסה הנ"ל, אשר מספרה 53234100, שהונפקה ביום 17.10.11 (להלן: "ההצעה"), מעלה כי צוינו במפורש הכללים לקביעת שווי הרכב במקרה של אובדן כללי. בהתאם לכללים הנ"ל, ערך הרכב ביום כריתת חוזה הביטוח ייקבע לפי מחירון השמאי "לוי יצחק", כאשר עת תשלום תגמולי ביטוח בקרות מקרה של אובדן גמור, יילקחו בחשבון המשתנים של בעלות קודמת של הרכב (חברה , ליסינג) וכן מס' בעליו הקודמים. להמחשת עניין זה צוינו בהצעה הנ"ל שתי דוגמאות.

12.               הווה אומר, כשבוע ימים לאחר קבלת ההצעה הנ"ל, היה ידוע לתובעים, לרבות לתובע 1, כי בכל מקרה של אובדן גמור, יש לקחת בחשבון את עברו של הרכב, אם בסוג הבעלויות ואם במספרם, ואף על פי כן, לא פנו התובעים אל הסוכן לבירור עניין זה. טענתו של התובע 2 לפיה "איני מבין את ניסוח הפוליסות", אינה יכולה לשמש לזכותו. משמע, התובע 2 ידע על התנאים שפורטו בהצעה הנ"ל, ומשום מה בחר לא לפנות לסוכן, אלא הסתפק בלציין בפניו כי "שילם את מלוא הפוליסה, ויקבל את ערכה ביום קרות התאונה".   

13.               לעניין הבעלויות אציין כי, ככל והתובעים לא ידעו כי הרכב היה בעברו בבעלות חברה ו/או ליסינג, כפי שהדבר עולה בנספח 1 שהוגש לכתב ההגנה, היה עליהם למצות את ההליכים כנגד מוכר הרכב, כאשר בסופו של יום, בחר התובע 2 לא לנקוט נגדו בכל הליך שהוא (עמ' 2 ש' 13-14). זאת ועוד, עיון ברישיון הרכב (נ/2), מעלה כי ביום רכישת הרכב, התובעת 2 הייתה הבעלים מס' 5 בתביעה, כאשר חזקה על התובעים, שברשותם רישיון זה, שידעו על מספר הבעלים הקודמים.

14.               עיינתי אף בחוזר הביטוח שהוגש על ידי התובעים (ת/1), ונוכחתי לדעת כי ההצעה אשר ניתנה לתובעים לביטוח רכב תואמת את החוזר הנ"ל, כאשר בדף 3 להצעה צוין המחירון לקביעת שווי הרכב (יישום סעיף 1 לחוזר), פורטו בדף 3 המשתנים העשויים להשפיע על ערך הרכב לצורך חישוב תגמולי הביטוח במקרים של "אובדן גמור", תוך פירוט שתי דוגמאות לכך, (יישום סעיף 2 + 5 לחוזר), כאשר בהתאם לחוות דעתו של השמאי של הנתבעת, פורט אופן חישוב שיעור ההפחתה, בשל העובדה כי הרכב היה בעבור ליסינג (22%-)  ומס' בעלים (6%-) (יישום סעיף 4 לחוזר).